החלטה בתיק בש"פ 1087/12

           לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיא א' אברהם), שדה את בקשת העוררים לקבל לידים חומרי חקירה חסרים לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשל"ב-1982 (להלן: החוק).

1.             בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת בחודש מרץ 2011, מתואר סכסוך מתמשך בין שתי משפחות בעיר נצרת - משפחת חמודה-זועבי ומשפחות שתיווי וא-סעיפאן. בשני אישומים הכלולים בכתב האישום, מיוחסות לעוררים שלפנינו ולשניים נוספים - הנמנים עם הקבוצה הראשונה - עבירות של ניסיון לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות בנשק, שימוש ברכב ללא רשות, ירי באזור מגורים ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. לעורר 2 מיוחסות גם עבירות של שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. לפי עובדות כתב האישום, העוררים קשרו קשר ביחד עם אחרים, לירות לעבר מתחם מגוריהם של בני משפחת א-סעיפאן, ולהרוג בהם כדי לנקום את מותו של בן משפחת חמודה. למטרה זו, הצטיידו בכלי נשק וכמות רבה של תחמושת, וכן ברכב גנוב. העורר 2 ביקש מחברו (להלן: בלאל), לסייע להם, והשניים נפגשו בדירה בנצרת כדי להכין את כלי הנשק. לאחר מכן המשיכו השניים לכפר נין, והמתינו לחבריהם שיצאו לבצע את הפעולה. בסמוך לשעה 00:45 ביום 18.2.2011, הגיעו העורר 1 ואחרים למתחם משפחת א-סעיפאן, כשהם לבושי שחורים ורעולי פנים. באותה עת, חנתה ניידת משטרה בכניסה למתחם, תוך הפעלת אורות כחולים מהבהבים. חמשת שוטרי צוות היס"מ שהיו שם, עמדו מחוץ לניידת לבושים במדים וחבושים בכובעי זיהוי משטרתיים. כמו-כן, הגיע למתחם רכב משטרתי נוסף, ובו קצין המודיעין והבילוש של תחנת נצרת ובלש נוסף. בשעה 00:50 התקרב אחד מהקושרים לכיוון המתחם, כשהוא רעול פנים ונושא נשק טעון ודרוך מסוג M16. כשראה את השוטר נתנאל שמחה, הפנה רעול הפנים את הנשק לעברו והחל לרוץ לכיוונו. השוטר שמחה שלף את אקדחו וכיוונו לעבר רעול הפנים, כשהוא צועק לחבריו השוטרים. בתגובה, החל רעול הפנים ללכת לאחור ולירות לעברו של השוטר שמחה. השוטר שמחה ירה לעבר רעול הפנים באקדחו, והאחרון נמלט מהמקום. השוטרים מיהרו לרדוף אחרי רעול הפנים, אלא שחבריו של האחרון החלו לירות לעברם ירי מסיבי. כמו-כן, החלו חבריו של רעול הפנים לירות לעבר מתחם משפחת א-סעיפאן. בתוך כך, השליכו גם שני רימוני הלם לעבר השוטרים. השוטרים תפסו מחסה, ולא נפגעו מהירי. בתום הירי, נמלטו העורר 1 וחבריו ברכבם. העורר 1 הפיל כובע גרב שחור שבו השתמש לכיסוי פניו על נתיב בריחתו. לאחר הימלטותם, נסעו העורר 1 וחבריו למקום מפגש בכפר נין, שם המתינו להם העורר 2 ובלאל. החבורה שהתה במקום זמן מה לצרכי פריקה וארגון, ושבו לבתיהם לאחר שנטשו את הרכב הגנוב וכן תרמילי תחמושת. ביום 8.3.2011, עצרה המשטרה את העורר 1 ושני נאשמים נוספים בחשד לביצוע העבירות האמורות. העורר 2 פנה לבלאל, והזהיר אותו לכבות את מכשיר הטלפון הנייד פן יביא לתפיסתם בידי המשטרה. העורר 2 שב ופנה לבלאל, והורה לו להחליף מספר טלפון, וכן לומר בחקירתו שאינו מכיר אף אחד מהמעורבים בפרשה.

2.             ביום 22.1.2012 התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק. עובר למועד הדיון, הודיעה המדינה לב"כ העוררים 2-1 כי ישנם חומרי חקירה חדשים בתיק: (1) מידע אודות מסוק שהוזנק לאוויר לאחר קרות האירוע; (2) תחקיר משטרתי פנימי שנערך בעקבות האירוע. בתחילה, לא העבירה המשיבה את החומרים האמורים לידי ב"כ העוררים, בטענה כי לא מדובר בחומר חקירה. על רקע עמדה זו, הגישו העוררים בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ). מספר ימים לפני הדיון בבקשה, העבירה המשיבה לידי ב"כ העוררים מסמך המתאר באופן כללי את פעילות המסוק שהוזנק, וכן את טופס התחקיר המשטרתי. העוררים טענו כי בסמיכות לאירוע שבגינו עומדים הם לדין, אירע אירוע ירי נוסף (להלן: אירוע הירי הראשון) שבעקבותיו הוזנק מסוק לאוויר. לדבריהם, דיווחי הטייסים חיוניים להגנתם. בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא א' אברהם) נעתר לבקשת המדינה והאריך את המועד להגשת תעודת חיסיון בכל הקשור לחומר הנוגע להזנקת המסוק. עוד ביקשו העוררים כי המדינה תעביר לידיהם את החומר הגולמי ששימש את עורכי התחקיר המשטרתי. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, כי אין חומר גולמי נוסף על הודעות השוטרים שנמסרו כבר לב"כ העוררים במסגרת חומר החקירה שהועבר, ועל-כן דחה את הבקשה.

3.             מכאן הערר שלפניי. העוררים טוענים כי המידע שלא הועבר - הנוגע להזנקת המסוק, וכן החומר הגולמי שעמד בבסיס התחקיר המשטרתי - חיוני לשם הגנתם. לדבריהם, סלע המחלוקת הוא אם כובע הגרב שנמצא וכן ראיות נוספות אכן קשורות לאירוע נושא כתב האישום, או שמא לאירוע הירי הראשון שהתרחש בשעה 23:00. העוררים סבורים כי קיימות סתירות מהותיות בין הנאמר בתחקיר לבין עדויות השוטרים המצויות בתיק החקירה. בין היתר, מעלים העוררים את שאלת הימצאו של סגן מפקד תחנת נצרת בזירת האירוע - דבר שלא נמצא זכרו בחומר החקירה שהועבר אליהם. כמו-כן, מלינים העוררים על כך שאין בנמצא חומר חקירה הקשור לאירוע הירי הראשון. זאת, אף על פי שבמסגרת התחקיר המשטרתי מתוארות פעולות משטרתיות בנדון: סמת"ח נצרת, רפ"ק פז מרקשטיין, מדווח כי האירוע הראשון דווח על-ידו לממ"ר מיד לאחר התרחשותו (סעיף 1(4) לתחקיר); מפקד צוות בילוש בנצרת, רס"ר שמעון דהן, מספר על ירי נותבים במסגרת האירוע הראשון, שלאחריו הנחה ותידרך צוותי מג"ב לפריסה באזור (סעיף 2(5) לתחקיר). לדברי העוררים, גם אם לא נגבו עדויות מעבר לאמור בתחקיר המשטרתי בכל הקשור לאירוע הראשון, הרי שהמשטרה מחויבת לשחזר עדויות אלה, שכן מדובר בפעולות חקירה שלא תועדו.

4.             המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא. בדיון שהתקיים לפניי, עדכן בא-כוח המדינה כי בכל הקשור להזנקת המסוק, הוגשה תעודת חיסיון. אשר לחומרי הגלם שעמדו בבסיס התחקיר המשטרתי - נטען כי אין בנמצא חומרים נוספים על אלו שהועברו לב"כ העוררים. ככל שלעוררים יש שאלות לגבי האירוע הראשון ונפקותו לעניינם - יכולים הם להעיד את הקצינים שנכחו בזירה, ולחקור אותם בחקירה נגדית.

דיון והכרעה

5.             במהלך הדיון שהתקיים לפניי עדכנו הצדדים כי בכל שאמור במסוק שהוזנק הוגשה תעודת חיסיון. משכך, הדיון בשאלה איננו מצוי עוד בגדרה של בקשה לפי סעיף 74 לחוק. ככל שהעוררים מבקשים את גילוי הראיה, פתוחה לפניהם הדרך להגיש עתירה מתאימה לפי פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ראו סעיפים 74(ו) ו-78 לחוק; בש"פ 7936/08 ברקו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (לא פורסם, 18.11.2008)).

6.             אשר לשאר בקשותיו של ב"כ העוררים - המשיבה טוענת כי אין בנמצא חומרי חקירה נוספים שעמדו בבסיס התחקיר המשטרתי, שלא הועברו לידי ב"כ העוררים. בית המשפט קמא קיבל טענה זו, ולא מצאתי להתערב בקביעתו. השאלה שנותרה אפוא להכרעתנו, היא אם מוטלת בנסיבות העניין חובה על המשטרה לשחזר "פעולות חקירה שלא תועדו" ולהעביר לידי הנאשמים את המידע ביחס אליהן (השוו: בש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (לא פורסם, 17.1.2007); בש"פ 4357/05 אבו חטאב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (לא פורסם, 1.7.2005)). כידוע, זכות העיון של נאשם בחומר החקירה נגזרת מזכות היסוד למשפט הוגן, כך שיוכל לנהל את הגנתו לאחר שהתאפשר לו לעיין במלוא חומר החקירה הקיים בעניינו (בש"פ 3823/06 ממן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.6.2006)). בהלכה הפסוקה נקבע כי "... אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' שבסעיף 74 לחוק [..] פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות, המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום ..." (בג"ץ 233/85 אל-הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 129 (1985)). בצד האמור, נפסק כי "אין בית המשפט צריך להביא בחשבון אפשרויות הגנה ערטילאיות שאינן נראות לעין, ואל לו לתת ידו ל'מסע דיג' שאין רואים את תכליתו המעשית" (בש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל, פסקה י"ז (לא פורסם, 2.9.2010)).

7.             בענייננו, מבקש ב"כ העוררים כי המשטרה תשחזר את הדיווח שהועבר לממ"ר מפי סגן מפקד תחנת נצרת בכל הקשור לאירוע הירי הראשון, וכן את ההנחיות והתדריך שהעביר מפקדת צוות הבילוש בתחנה לשוטרי מג"ב בעקבות האירוע הראשון. לדבריו, ייתכן שבמידע הנוגע לאירוע הראשון, יש כדי לסייע בהגנתם של העוררים בתיק נושא כתב האישום. על אף שלא שוכנעתי כי קיימת זיקה ממשית בין הדיווח והתדרוך הנוגעים לאירוע הירי הראשון לבין הגנת המערערים, אני רואה להורות - על רקע התשתית הנורמטיבית שהוזכרה - כי יועבר לעוררים מזכר, החתום על-ידי שני השוטרים המוזכרים בתחקיר (סגן מפקד תחנת נצרת וראש צוות הבילוש בתחנה), ובו שחזור המידע שהיה ידוע להם בזמן אמת בכל הקשור לאירוע הירי הראשון והפעולות שננקטו כפועל יוצא (ככל שאכן ננקטו). למותר לציין כי פתוחה לעוררים הדרך לחקור חקירה נגדית את השוטרים עדי התביעה בכל הקשור לאירוע הירי הראשון, וכן להזמין לעדות מטעמם את השוטרים הרלוונטיים שאינם עדי תביעה. כמו-כן, ככל שלטענת העוררים קיימים מחדלי חקירה בכל הקשור לאירוע הירי הראשון, שיש בהם כדי לקפח את הגנתם, פתוחה להם הדרך להעלות את הטענה במסגרת הדיון בהליך העיקרי.

           הערר מתקבל אפוא באופן חלקי, כמפורט לעיל.

           ניתנה היום, ‏י"ט בשבט התשע"ב (‏12.2.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. נב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: